ציפיות שווא

הבוקר התפרסמה בעיתונים התוכנית החדשה של חיים שני משרד האוצר לעידוד תעשיית ההיי טק. מאחר שאני מתיימרת לחשוב שיש לי מעט ידע בנושאים הקשורים לתוכנית יש כמה הערות שאני חייבת לפרוק:

1. נייר מסודר ושקיפות בתהליך: ראשית, הערה מתודית. בכל מדינה מתוקנת, לפני שיוצאים בהכרזות על מדיניות חדשה שמתיימרת להיות גדולה, מקיפה ומשפיעה (אם כי ברור שהיא בלון נפוח של אוסף כותרות חסרות תוכן) מייצרים נייר עמדה/מדיניות מסודר המכיל את עיקרי התוכנית ומפרסמים אותו לתגובות הציבור. הציבור, לידיעת חיים שני, כולל את חמי פרס כמובן אבל גם את גב' כהן מחדרה אם במקרה יש לה משהו מעניין להגיד… לאחר מכן, הוועדה שיושבת על המדוכה צריכה לשמוע את התגובות לשקול אותן ולעבד אותן לכדי תוכנית מוגמרת שתפורסם אף היא לציבור. מעבר להודעה לעיתונות שפרסם משרד האוצר (ראו לינק למעלה) ואשר מכילה לא מעט ציטוטים של הגורמים שהרכיבו את הועדה (או הפוליטיקאים הממונים עליהם) לגבי האופן שהם תופסים את הבעיות של תעשיית ההיי-טק, ומציינת בכותרות את תוכן התוכנית אין שום נייר מסודר המפרט את פרטי התוכנית המלאים (אולי כי אין כאלה??). ההסברים בהודעה לעיתונות שטחיים וסתומים כרגיל ולא מאפשרים התייחסות עניינית.
2. מי ומי בוועדה: מבחינה של הרכב הועדה נראה שלקחו בה חלק בעיקר משרד האוצר (עם נציגי משרד האוצר השני, הלא הוא משרד רה"מ), ומשרד התמ"ת. אבל אולי הם "שכחו" שישנה מועצה לאומית שלמה למחקר ופיתוח (המולמו"פ) שהוקמה מכוח חוק המולמו"פ בשנת 2002 ותפקידה לייעץ לממשלה לגבי הסדרת המו"פ, תחומי עדיפות לאומית ופרויקטים שונים בתחום. כנראה ששר המדע הממונה על המולמו"פ, הרשקוביץ, לא שייך לחבר'ה המקובלים בכיתה. אז לא הזמינו אותם.
3. הצמחת חברות גדולות: זה לא סוד שהיתרון של ישראל, בתחום היי-טק, כמו גם בתחומים אחרים, הוא ביצירתיות ובגמישות שנובעות כנראה מריבוי האילוצים והקשיים איתם אנחנו מתמודדים יום יום ברמה האישית והלאומית. לכן נוצרו כאן מאות סטרט-אפים, מוצלחים יותר ופחות, ואולי 2-3 חברות גדולות שהפכו לחברות ענק באמת כאשר התפשטו אל מעבר לים או נקנו בידי חברות זרות. לכן גם אמירה שיש לעודד צמיחת חברות גדולות בישראל היא מטופשת וחסרת כל ביסוס. חברות גדולות לא עוסקות במו"פ אלא בייצור ושירות ואת זה, כמו שכבר למדנו בענף הטקסטיל עושים טוב מאיתנו במזרח ובמקומות אחרים.
4. כלכלה ריכוזית במשרד האוצר?: ואתם חשבתם שנערי האוצר תומכים נלהבים ביד השוק הנעלמה. אז איך אתם מסבירים את זה שנערי האוצר קובעים שהכי טוב להיי-טק לפעול בתחום הטכנולוגיות לשוק הפיננסים? או להשקיע דווקא בחברות בשלב ה-SEED? או שקרנות הפנסיה צריכות להשקיע דווקא בהיי-טק?
5. רשת ביטחון להשקעות הפנסיה בהיי-טק: לפני שנה לא רציתם לתת רשת ביטחון לאזרחים, ובצדק. אז עכשיו אתם רוצים לתת רשת ביטחון למשקיעים בקרנות הון סיכון שהם לא מסכנים יותר מגב' כהן מחדרה?? באיזו יומרנות אתם לוקחים על עצמכם את הסיכון לכספי הפנסיה שלי ושלכם וקובעים שעדיף שהקרנות ישקיעו דווקא בהיי-טק? מישהו שאל בכלל את הממונה על שוק ההון לדעתו על הנושא? אולי לא נפגשתם אף פעם, זה בקומה 6 במעלית ליד הלשכה שלך, חיים. ולמה דווקא בהיי-טק? למה שהמדינה לא תסבסד רשת ביטחון להשקעה בטקסטיל או בחקלאות? הפרחת הנגב פחות חשובה מהפרחת מגדלי עזריאלי וקרית עתידים?
6. המלצות ריקות מתוכן: מיקוד ותעדוף המו"פ - זה לא מה שהתוכנית מתיימרת לעשות??; חיזוק קשרי תעשיה-אקדמיה - more of the same; שיתוף אוכלוסיות נוספות - כבר מזמן לא אמרנו "חרדים", אה כן וחייבים להזכיר גם את ההם, נו, "בני המיעוטים"; השבת מוחות - גם זה הפך כבר למטבע לשון פופולרית. לא טיפלנו בזה בתוכנית אחרת כבר??; שילוב מו"פ צבאי ואזרחי - מה אתם חושבים שרפא"ל והתעשיות הבטחוניות האחרות עושות שם כל השנים? הם בטח לא הגיעו לרווחים שלהם רק על בסיס השוחד שמשרד הביטחון מחלק בהודו ובאפריקה.

* חלק מהדברים הוזכרו בטור שכתבו אורה קורן ואמיר טייג בדה מרקר הבוקר.