זקנה

ארכיון הפוסטים בעלי התגית זקנה

לפני זמן קצר קיבלתי את המייל הזה משירות המיילים של האוניברסיטה העברית שהפך לאחרונה לשופר אגודת הסטודנטים. לאחר התלבטות קצרה ביני לביני האם ואיך אפשר לשתף מיילים ברידר, נזכרתי שבעצם יש לי סוג של בלוג (זה יותר בלו—ג בגלל הדיליי בין הפוסטים) ואני יכולה לפרסם את זה כאן:

סטודנטים/יות  שלום!

Bigger.Better.Elsewhere - מחר (!) יום הסטודנט 2010 בגן סאקר.

מכירת הכרטיסים המוקדמת ליום הסטודנט עומדת להסתיים!

מזכירים כי שנה שעברה הייתה התרעמות שכרטיסי סטודנט במכירה מוקדמת נגמרו, אז נא לרכוש כרטיסים עד מחר בשעה 12:00!  לא ניתן להבטיח כי כמות הכרטיסים בקופות בערב האירוע יספיק לכולם.

מהרו לקנות כרטיסים בדוכן האגודה בהר הצופים ובמשרדי האגודה בעין כרם, אדמונד י. ספרא (גבעת רם) ורחובות!

להלן הליין אפ הסופי של יום הסטודנט:

מופע פתיחה  - קלייר דאיין

20:30 - 20:55

מוניקה סקס מארח את כריס בארון סולן הספין דוקטז

21:10 - 22:15

עברי לידר מארח את  שלומי סראנגה

22:30 - 23:35

תהלוכה מהבמה המרכזית לבמת האינדי ע"י אוי דוויזן

23:35 - 00:00

Kool and the Gang

24:00 -01:10

הדג נחש מארח ספיץ' סולן ארסטד דיוולופמנט

01:25- 02:35

אהוד בנאי

03:00 - 04:15

רייב זריחה מטורף הכולל הפתעה מדהימה!

04:30 - 06:00

וידאו מגניב של אמני החו"ל שמגיעים אלינו, וקצת ספרות זולה: http://www.vimeo.com/11596864

נתראה בגן סאקר!

כשקראתי את המייל הזה ותהיתי לפשרן של מילים כמו "ספין דוקטז" הבנתי שאני לא מכירה בערך חצי משמות האמנים שמוזכרים כאן. אז נכון שאף פעם לא הייתי בליינית-על (גם סתם בליינית בקושי) אבל טכנית אני עדיין סטודנטית ועברו רק פחות משלוש שנים מאז סיימתי את התואר הראשון ופחות משנתיים מאז הפסקתי לעבוד במשרות סטודנט.

ובכלל, רייב זריחה???!!! פחחחחח……. יש לי רייב זריחה כל בוקר כשא.א. פוקח עיניים ומתחיל לקשקש לעצמו בקולי קולות ובהדרגה זה הופך לאנחות מאמץ לחרבן ולבסוף לבכי שמודיע שהוא כבר רעב ועכשיו!

לא נראה לי שאי פעם הרגשתי כל כך זקנה קודם…


תגיות: ,

תיק תק

פתאום בבת אחת הרגשתי שקפצה עלי הזקנה.

תמיד הרגשתי בגרות נפשית שמעבר לשנותי (בצדק או שלא בצדק), אבל פתאום התחוור לי שהגוף שלי כבר לא מה שהיה פעם.

לפני שבוע יצאנו כמה חברים לטיול באזור קיבוץ עין גדי. את הלילה העברנו באוהלים בחניון צאלים ולמחרת בבוקר טיפסנו במעלה הר צרויה שלמרגלותיו שוכן קיבוץ עין גדי. מהר צרויה ירדנו אל תוך שמורת נחל ערוגות. המסלול היה קשה מהצפוי ואחרי שנאנחנו לרווחה בסוף העליה התלולה, הופתענו לגלות שהירידה, תלולה למדי גם היא, היתה קשה לא פחות.

כבר בטיול הרגשתי ששינה באוהל כבר לא מה שהיתה בשבילי פעם. למחרת בבוקר קמתי בבוקר עם גוף מאובן לחלוטין. פשוט לא יכולתי לזוז. כל השבוע האחרון היה גם הוא מלחמת התשה עם תשישות הגוף. אחרי חופש של שבוע שבו בעיקר קרסתי מול הטלויזיה, פשוט לא הצלחתי לחזור לשגרה.

למרות ההכרה הפתאומית בשינויים הפיזיים, באופן משונה משהו, השעון הביולוגי עוד לא מתקתק מספיק חזק כדי שאשמע.
אולי גם זה יבוא מתישהו.

תגיות: , ,